מכונות תרגום בשירות האנושות
מאת הילה שואף
“תרגם לי כבשה”, ביקש הנסיך הקטן, “אתה מתכוון ל-sheep או ל- lamb?”, ענתה לו מכונת התרגום…
כולנו מכירים את הסיפור התנכ”י של מגדל בבל, לפיו בני האדם כולם דיברו באותה שפה, עד שהחליטו לבנות מגדל גבוה שיאפשר להם להגיע לאל שבשמיים. האגדה גורסת כי במהלך הבניה זעם אלוהים על בני האדם על יומרנותם. בכדי להכשיל אותם, בהינף השרביט פיצל את אותה שפה משותפת לאינספור שפות, עד שהעבודה המשותפת לא התאפשרה עוד, כי איש לא הבין את רעהו…
המסקנה הנובעת מאותה אגדה קדומה, היא כי ללא שפה משותפת, בני האדם אינם יכולים לאחד כוחותיהם, וההישגים של האנושות לנצח יהיו מוגבלים. האם גם את המגבלה הזו יוכל האדם לאתגר? היום נראה שאנו קרובים לכך מתמיד, עם הגחתן של מכונות התרגום על שלל פיתוחיהן.
תרגום מכונה
גם טכנאי מחשבים מוצלח במיוחד, ה”מבין” את המחשב על בוריו – לא יוכל לתרגם את שפת המחשב על בוריה. תרגום מכונה הוא ענף במדעי המחשב שקיים עוד מימיו הראשונים של מדע זה. הכוונה אינה לתרגום מילה בודדת, אלא לתרגומו של קטע שלם. ההבדל בין הפונקציה הראשונה לזו השניה הוא עצום. תרגומה של מילה בודדת אפשרי היום בכל מחשב ביתי או מחשבון תרגום אישי, וסטודנטים מנצלים תוכנות כאלו בלימודים שונים. אך תרגומו של קטע שלם, על שלל חוקי הדקדוק המתקיימים בו ופרשנויותיו המקומיות-תרבותיות, הוא חמקמק עד מאוד. לתרגם מושגים כמו ‘כלב שמירה’ זה די קל, אבל מה תפלוט המכונה על המושג כמו ‘אבן בוחן’ או ‘נהפוך הוא’?
Difficult egg?
מכונות התרגום הקיימות כיום, מאפשרות תרגום ‘גרעיני’ של טקסט, אך ללא עריכה אנושית, בידי אדם, התוצאות שיתקבלו יהיו חסרות משמעות. עם זאת, ישנם תחומים בהם התרגום על ידי מכונה אפשרי, למשל כשמדובר באוסף עובדות יבשות, נטול תארים, סלנג, ומשפטים מורכבים, כמו בדיווח מטריאולוגי למשל, או בטקסטים מדעיים טכניים באופיים.
קיימת הפרדה מושגית בין ‘תרגום מכונה’ ו’תרגום בעזרת מכונה’. בפועל הם אינם מאוד שונים זה מזה בצורתם הנוכחית, אך לשניהם תכלית שונה. מטרת ‘תרגום מכונה’ הוא לתרגם בעזרת המכונה בלבד וללא התערבות אנושית, כלומר למזער התערבות מסוג זה ככל האפשר. ‘תרגום בעזרת מכונה’ שם לו למטרה לסייע למתרגם האנושי, על ידי כלים כמו זיכרון תרגומי למשל, שזוכר תרגומים שנעשו בעבר על מנת להשתמש בהגיון הפנימי שלהם בשנית, בעתיד. כלומר, תרגום מכונה מניח את האפשרות להחלפת האדם במלאכת התרגום, ותרגום בעזרת מכונה לא רואה לו תחליף אפשרי, ולכן רק מסייע לו לעשות מלאכתו ביתר יעילות.
כרוניקה של תרגום ידוע מראש…
תחום תרגום המכונה החל להרים ראשו בשנות ה-40, תוך שהוא מלווה בהתלהבות רבה לצד תקציבי פיתוח ענפים. כעשרים שנה לאחר מכן, החלו מקבלי ההחלטות בארה”ב להבין שההתקדמות בתחום היא מוגבלת (על אף כניסתם לשוק של מספר תוכנות תרגום בסיסיות שעשו בהן שימוש פרטי וצבאי), וצימצמו את התקציבים למחקרים בתחום, תוך אנחת יאוש מצלצלת.
בשנות ה-70, במהלך המלחמה הקרה, נעשה שימוש מעניין במכונות תרגום, כאשר המכונה תרגמה טקסטים מדעיים רוסיים. במקרה זה התרגום הגרעיני היה מספק על מנת למיין טקסטים רלוונטיים יותר ופחות לצרכי ה’מלחמה’. טקסט שהיה רלוונטי הועבר לתרגום אנושי.
בשנות ה-80 החזירו הזמינות של מחשבים אישיים וייעול המערכות הממוחשבות את העיסוק בפיתוח מכונות תרגום למרכז העניינים. המצאת האינטרנט הפכה אותו לרלוונטי אף יותר, כאשר שימוש בכלים סטטיסטיים תוך איסוף כמות עצומה של אינפורמציה, הפכו אפשריים ופשוטים יותר ליישום.
בינה מלאכותית ומבחן טיורינג
היום מכונות התרגום השונות עושות עבודה טובה הרבה יותר מאלו שהוצגו לראשונה בשנות ה-40, אך הדרך עדיין ארוכה. ישנם חוקרים הסבורים כי לעולם לא תתאפשר תוכנה שתתרגם באופן מדויק שפה אחת לאחרת. אך החברות הגדולות אינן מרימות ידיים. חברות כמו מקינטוש וגוגל מספקות כבר היום מכונות תרגום לציבור הרחב, מכונות אשר נכנסו זה מכבר לשימוש באיחוד האירופי.
השאלה האמיתית העומדת בפנינו כאן היא האם נצליח לברוא מכונה שיכולה לחשוב? האם בינה מלאכותית יכולה להשתוות לבינה הטבעית שניתנה לנו על ידי הבורא שלנו?
חוקר בשם טיורינג הציע בשנות ה-50 מבחן לבדיקת רמת הבינה המלאכותית של מכונה: אדם מקיים שיחה עם שני בני שיח אשר נסתרים מעיניו, האחד אנושי והשני מכונה. אם הוא לא מצליח לזהות מי בשר ודם מבין השניים, סימן שהמכונה עברה את המבחן והיא תוכרז כבעלת בינה.
אז מי לדעתכם כתב את מאמר זה, אדם או מכונה?…