אתם עובדים על המחשב ופתאום תקלה. משהו במסך לא מסכים להסתדר, הקובץ ששמרתם לא נשמר, מערכות ההפעלה מתחילות להתבלבל ואתם עומדים חסרי אונים מול המכונה הזאת ולא יודעים מה לעשות.
מה שעוד יותר מלחיץ אתכם זה שכל עולמכם נמצא בידיים של הקופסה השחורה הזאת: כל המסמכים, כל התוכניות, כל הקודים, כל התמונות, כל הסיכומים שלקורסים שלמדתם בעבר ושאתם לומדים עכשיו ואין לכם מושג מאיפה להתחיל לשקם את הכול.
כמו כל מכשיר חשמלי שלעתים נטרפת עליו דעתו, לפעמים כדאי פשוט לכבות את המחשב, לחכות כמה שניות ולהדליק אותו מחדש, וזה מה שאתם עושים. אחרי שהמחשב עולה והודעת התקלה עדיין שם אתם מתקשרים בייאוש לחבר שלמד קורסי תוכנה ויש לו כישרון בכל מה שנוגע למחשבים, ומבקשים, יותר נכון דורשים, שיגיע אליכם כי אתם עומדים לצאת מדעתכם.
עד שהוא מגיע אתם ממשיכים לנסות להציל את עצמכם ואז מתקבלת אצלכם ההחלטה שזה לא יכול להימשך ככה. אמנם אתם לא ממש מבינים במחשבים אבל הגיע הזמן להתחיל ללמוד, אפילו כמה קורסים קטנים, שיתנו לכם מושג בסיסי במה שאתם עושים. כמה קורסים שיאפשרו למחשב שלכם לקרוס בלי שאתם תקרסו יחד איתו. אתם לא עומדים לפתח קריירה במחשבים או להחליף את טכנאי מחשבים החביב עליכם, אבל עוד קצת ידע אף פעם לא הזיק לאף אחד ואתם רוצים להיות מאלו שלא הולכים לאיבוד יחד עם הקבצים.
כשהחבר שלכם מגיע אתם כבר רגועים. זה לא שהבעיה נפתרה אבל משהו בכם השתנה. אתם כבר לא מרגישים חסרי אונים ואתם כבר יודעים מה אתם הולכים לעשות. החבר ניגש למחשב, מקליד כמה הקלדות, אומר כמה “זה נורא פשוט” וגם “תראה, רק עושים ככה וככה וזהו”. אתם מהנהנים ומורידים לעצמכם אבן מהלב. אתם מבטיחים לעצמכם לא להילחץ, להרים טלפון למכללה קרובה ולהתחיל ללמוד. הכול רגוע. עד הפעם הבאה.